מבצע הלם

מבצע הלם היה המבצע הראשון שביצע צה”ל בעומק מצרים. המבצע נערך ב-31 באוקטובר 1968 ובו פשטו כוחות סיירת צנחנים, מוטסים במסוקי “סופר פרלון”, על שלושה יעדי תשתית חשובים במצרים.

המצרים לא השלימו עם הנוכחות הישראלית בסיני לאחר מלחמת ששת הימים ובעיקר ראו בביצורים שהוקמו על ידי צה”ל מצידה המזרחי של תעלת סואץ כהתבססות מסוכנת וביקשו למנוע אותה. ההתנגדות המצרית התבטאה בייזום של תקריות ירי לעבר כוחות צה”ל, הפגזות ארטילריות ופשיטות של כוחות קומנדו לגדה המזרחית.

בתגובה לשתי הפגזות ארטילריות כבדות שערך צבא מצרים על מוצבי צה”ל לאורך תעלת סואץ, שבהן נהרגו 25 חיילי צה”ל, יזם צה”ל סדרה ארוכה של מבצעים כנגד מטרות צבאיות ואסטרטגיות בעומק מצרים. מבצע הלם היה הראשון שבהם ונועד לפגוע בתשתית החשמל המצרית ובגשר קינא שהוא פרויקט הבניה השני בגודלו במצרים אחרי סכר אסואן. המשימה הוטלה על סיירת צנחנים שלמפקדה סרן מתן וילנאי הוקצו חמישה ימים להיערך למבצע שבו יוצנחו הלוחמים ולאחר הפעולה יאספו על ידי מסוקים. וילנאי התנגד להצנחה שלטעמו הייתה מסוכנת וביקש הנחתה במסוקים. לבסוף בקשתו אושרה על אף שהמטרות היו על גבול הטווח של מסוקי הסופר פרלון.

מטרת המבצע הייתה פגיעה במתקני תשתית חשמל ובוצע בו-זמנית בשלושה אתרים שונים:
הלם 35: חבלה בתחנת שנאים בנגע חמאדי, כ-230 קילומטר מסכר אסואן.
כוח של ארבעה עשר לוחמים מסיירת צנחנים בפיקוד מפקד הסיירת לשעבר וילנאי, אשר שימש באותם ימים כסמג”ד 202, וסגנו גד נגבי, הוטס ליעד בשני מסוקי סופר פרלון בפיקוד הטייס המוביל רס”ן זאב מטס ושאול שפי כמספר שניים במבנה. הלוחמים יצאו בשעה 19:07 והונחתו כארבעה ק”מ מזרחית לתחנת השנאים. לאחר פריקת הכוח, שני המסוקים חזרו לסיני. הצנחנים נעו רגלית, הגיעו אל התחנה לאחר כחמישים דקות בשעה 21:30. הלוחמים טיפסו על חומת המתקן באמצעות סולם חבלים והתגלו על ידי שומר התחנה שהזעיק שומרים נוספים. וילנאי וחייל נוסף, הלל בן חיים מקיבוץ בית אורן, שהיו חמושים בתתי מקלע עוזי עם משתיקי קול, המתינו להתקרבותם ופתחו באש לעברם מטווח של שמונה מטרים, פגעו בארבעה שומרים והניסו את האחרים. לאחר שהתגברו על השומרים, הניחו הלוחמים, ובהם מפקד פלחה”ן צנחנים משה לשם, מטעני חבלה עם פתיל השהיה בן 30 שניות על תשעת הטרנספורמטרים שהיו פרוסים על מאתיים מטר. הלוחמים נסוגו מהמתקן תוך חילופי אש עם שומרים נוספים ולאחר חציית החומה הפעילו את המטענים, בשעה 22:00 התפוצצו המטענים, והביאו להרס של כל השנאים. כתוצאה מכך, נפגעה אספקת החשמל ברדיוס של כ-300 קילומטר, ומתקני מיתוג שנפגעו, שיבשו את זרם החשמל לקהיר. כוח הצנחנים הוחזר לסיני במסוקים שנשלחו לאוספם ונחתו בשלום בשעה 00:18.
הלם 2: חבלה בגשר קינא שעל הנילוס, שאורכו כ-700 מטר.
מסוק סופר פרלון, שקברניטו היה נחמיה דגן, יצא בסמוך לשעה 18:30 מבסיסו בסיני. בעודו מרחף הניח “פצצת מזלף” שהיא פצצה במשקל מאות קילוגרם שפותחה על ידי חיל ההנדסה, ניתלתה מחוץ למסוק והורדה מטה אל הגשר, בעזרת מנוף מיוחד שהופעל בידי המכונאי המוטס בעוד המסוק מרחף. הפצצה התפוצצה חמש דקות לאחר שהונחה, בשעה 21:55 (כחמש דקות לפני פיצוץ השנאים במבצע הלם 35) וכתוצאה מכך נפער בור גדול בגשר.
הלם 3: חבלה בסכר נגע חמאדי שבנילוס.
מסוק סופר פרלון שקברניטו היה סא”ל חיים נוה יצא בסמוך לשעה 18:30 יחד עם מסוקו של דגן מבסיסו בסיני. גם מסוק זה הניח פצצת מזלף בעודו מרחף על קצהו של גשר נגע חמאדי, והמטען התפוצץ בשעה 21:55, ופגע קשה בכביש שעבר על הסכר.

מבצע הלם 35 הייתה הפשיטה הישראלית הראשונה של חי”ר מוסק לעומק מדינת ערב. על אף שהמבצע היה מוצלח, הושגו בו כל היעדים ולא היו נפגעים לצה”ל, נתקלו הכוחות בקשיים ותקלות מרובים:
לפני המראת המסוקים למבצע, נתגלתה תקלה במסוק המוביל (שבו גם היה מפקד הכוח הקרקעי), החלפת המסוק הביאה לאיחור של 7 דקות ביציאה מלוח הזמנים המתוכנן (שעה 19:07 במקום 19:00).
מד הגובה של אחד מהמסוקים שהוביל את לוחמי הסיירת התקלקל וטייסו נאלץ להדליק אורות נחיתה בעת הנחתת הכוחות. בכך היה סיכון לגילוי הכוח.
נתוני המטאורולוגיה שאליהם נערכו טייסי המסוקים נמצאו שגויים (מהירות הרוח החזויה הייתה 30 קשר במקום 6-8 קשר והטמפרטורה 30 מעלות במקום 20 מעלות) והקשו על המסוקים בנשיאות המטען למרחק הגדול שהיה על גבול מעטפת הביצועים של המסוקים.
עם תחילת התנועה הרגלית של כוח הצנחנים התגלה שלא ניתן להקים קשר עם החפ”ק בארץ בשל בחירה לא נכונה של תדרי העבודה וסוג התקשורת. הקשר של הכוח הצליח להקים קשר בקוד מורס תוך כדי תנועה ולהעביר את הדיווחים הדרושים. זה איפשר למפקד הכוח, סרן וילנאי להמשיך במבצע ללא קשר תג”מ דיבור ישיר למפקדה בארץ, על אף הסיכון שבדבר ועל אף שלא יכול היה להזעיק סיוע במקרה של הסתבכות בעומק מצרים.
בהמשך חודש קשר התג”מ תוך שימוש במסוקים שהיו באוויר כתחנת ממסר בין הכוח המבצע לחפ”ק. כל הדיווחים הגיעו בזמן אמת לחפ”ק.

זמן ההשהיה למטעני החבלה שהוטמנו בבסיס השנאים היה 30 שניות שבהן לא הספיקו הצנחנים להתרחק די הצורך ובעודם רצים אל המחסה הועפו אל הקרקע מהדף הפיצוץ אך לא נפגעו ממנו.

יעדי המבצע הוגשמו במלואם ומתקני התשתית המצריים ניזוקו. עבודות שיקום האתרים הפגועים נמשכה כחודש. הנזק לכלכלה המצרית כתוצאה ממבצע הלם הוערך בכחמישה מיליון לירות מצריות.
הפעולה בעומק מצרים הטילה הלם ומבוכה בצמרת המצרית, בעקבותיה הוקם בתוך שבועות כוח להגנה על מאות מטרות אסטרטגיות בעומק המדינה ובקרבת סכר אסואן. כוחות אלה נקראו המליציות העממיות. כן החלו המצרים לעבות את מערך ההתרעה שלהם בעזרת עיבוי מערך מכ”מי הגילוי האווירי וכן נקודות תצפית לאורך חופי מפרץ סואץ.
המצרים ניסו להמעיט בחשיבות המבצע הישראלי וטענו כי מטוס סקייהוק בודד התקיף וגרם לנזק לאתר. בתגובה פרסם צה”ל למחרת היום תצלומים שהפריכו את טענות המצרים.
בעקבות הצורך המצרי בהקמת המיליציות העממיות וכן עיבוי מערך ההתרעה, חלה רגיעה יחסית בקו התעלה למשך כארבעה חודשים, עד לתחילתה של מלחמת ההתשה. את פרק הזמן הזה ניצל צה”ל להשלמת בנייתו של קו המעוזים לאורך תעלת סואץ.
לאחר ארבעת חודשי השקט המשיכו המצרים ליזום תקריות ירי, הפגזות ופשיטות לגדה המזרחית וכעבור מספר חודשים נוספים יזמו את מלחמת ההתשה. בתגובה, המשיך צה”ל לתקוף יעדים בעומק מצרים במתאר כללי דומה לזה שהיה במבצע הלם. על תקיפות אלה נמנו: סדרת מבצעי בוסתן, מבצעי תרנגול ולאחר מכן סדרת הפצצות מטוסים אינטנסיביות יותר שנקראו מבצעי פריחה.