מבצע אביב נעורים

מבצע אביב נעורים היה מבצע של צה"ל שהתרחש בלילה שבין 9 ל-10 באפריל 1973. כוחות מסיירת מטכ"ל, חטיבת הצנחנים ושייטת 13 תקפו מספר יעדי פת"ח והחזית העממית בביירות ובאזור צידון, בתגובה לגל התקפות טרור שביצעו ארגונים פלסטיניים. במבצע נהרגו שלושה מבכירי פת"ח, שהופתעו בדירותיהם, שנתפסו בעיניהם כמקלט בטוח ולכן הביא הדבר לזעזוע בארגון. כמו כן נהרגו, על פי הדיווח, כ-100 אנשי פת"ח, שני אנשי ביטחון לבנוניים, ואזרחית איטלקייה אחת. בנוסף לכך פוצצו משרדים, בתי-מלאכה לייצור ותיקון מוקשים, רקטות, תחמושת ונשק. הכוח הישראלי איבד שני חיילים. מפקד המבצע היה קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל עמנואל שקד (מנו), שפיקד על המבצע מסטי"ל ששייט מול חופי ביירות.

למבצע היו חמישה יעדים:

יעד שְׁכּוּנָה אביבה, ובו שני בניינים בני 7 קומות, בהם התגוררו מנהיגי הפת"ח בקומות שונות, בין הקומה השנייה לשישית: כמאל עדואן, ראש הגזרה המערבית, האחראי על הפעולות בישראל ובשטחים; כמאל נאצר, דובר ארגון הפת"ח; אבו יוסוף אל נג'אר, סגנו של ערפאת, ראש מנגנון המודיעין המבצעי וראש ארגון "ספטמבר השחור". הבניינים שכנו בלב ביירות, ברחוב ורדן שברובע המוסלמי של העיר. ליעד הזה נשלח צוות מסיירת מטכ"ל. מפקדי החוליות היו אמיתי נחמני, מוקי בצר וצביקה ליבנה. את הצוות הוביל מפקד הסיירת אהוד ברק, מחופש לאישה ברונטית. בין הלוחמים היו גם עמירם לוין, מחופש אף הוא לאישה, בפאת שיער ערמוני, ויוני נתניהו.

היעד שכינויו גילה היה בניין בן 7 קומות ברחוב חרטום שברובע פקהאני בביירות. על פי המודיעין למבצע, התגוררו אנשי החזית העממית בכל קומות הבניין. שני שומרים ניצבו בכניסה לבניין, וכנראה גם שומר במרפסת שבקומה הראשונה. התוכנית הייתה לפוצץ את הבניין על דייריו. המשימה הוטלה על כוח צנחנים בפיקודו של סא"ל אמנון ליפקין-שחק, מפקד גדוד 50 של הצנחנים. הכח כלל מפקדים מהגדוד, וכן שני לוחמים מסיירת הצנחנים: סגן מפקד הסיירת אבידע שור, וחגי מעין, שצורפו למבצע בשל ההכשרה שקיבלו במלחמה בטרור, ומיומנותם בשימוש באקדח; עליהם הוטל להרוג את הזקיפים שבחזית הבניין, מטווח קרוב, באקדחי ברטה מושתקים בקוטר 0.22. כמו כן, צורפו לכוח שני קצינים מפלחה"ן צנחנים: מנחם זטורסקי (מפקד הפלחה"ן) ואהרון סבג, כדי לסייע בשימוש בחומרי הנפץ. בהכנות למבצע תוכנן להשתמש בכמאתיים קילוגרם חומר נפץ כדי להרוס את המבנה; אולם באחד התדריכים לפעולה, העיר אבידע שור לרמטכ"ל דוד אלעזר, כי כמות כל כך גדולה של חומר נפץ עלולה לפגוע באזרחים חפים מפשע שגרים בבניין הסמוך, ולפגוע במוסריות הפעולה. הצעתו להפחית את כמות חומר הנפץ התקבלה; אבידע שור נהרג בפעולה.

יעד צילה היה בית מלאכה אזרחי בשירות הפת"ח בצפון מזרח העיר ביירות, בו יוצרו חלקים למוקשים ואמצעי לחימה אחרים. ליעד הזה נועד כוח בפיקודו של אלוף משנה שמואל פרסבורגר, סגן הקחצ"ר.

שני מבנים בשכונת "אל-אוזעי", סמוך לנמל התעופה הבינלאומי ביירות, כונו יעד ורדה: מבנה אחד היה בית מלאכה לייצור רקטות RPG ומוקשים ימיים בעבור הפת"ח, והשני שימש כמטה רצועת עזה. כוח משייטת 13 בפיקודו של מפקד היחידה, סגן אלוף שאול זיו, נשלח ליעד הזה.

יעד יהודית היה כינויו של מוסך מצפון לצידון, ששימש את אנשי פת"ח כסדנא לתיקון כלי נשק ותחמושת. ליעד הזה נשלח כח בפיקודו של סגן מפקד חטיבת הצנחנים, סגן אלוף עמוס ירון.
הלוחמים התאמנו בהגעה ליעד באמצעות סירות גומי נהוגות בידי לוחמי שייטת 13. הכוחות התאמנו במשך זמן רב, במתארים שונים, בפיקוח מקרוב של הרמטכ"ל, ושל שר הביטחון משה דיין. בין השאר כללו האימונים תרגילים בתל אביב, כדי לדמות נחיתה מן הים בעיר גדולה, ואת הלחימה בשטח עירוני.

הכוחות הישראליים הגיעו בסטי"לים אל מול מספר חופים לבנוניים במקביל, והונחתו על החוף בעשרות סירות גומי, שם המתינו להם סוכני "המוסד" עם מכוניות ששכרו ביום הקודם. הלוחמים היו עטופים ביריעות פלסטיק כדי שלא תתגלה רטיבות על בגדיהם.

זה היה היעד המרכזי של הפעולה. במכוניות נהוגות בידי אנשי ה"מוסד" הגיעו ארבעה עשר לוחמים מסיירת מטכ"ל עד לקרבת הבניין, ומשם צעדו לעברו, חלקם מחופשים לנשים, וחבוקים בזרועות לוחמים בלבוש גברי. אהוד ברק הלך מחובק עם מוקי בצר. חוליות החיסול עלו במהירות במדרגות, בשעה ששאר הלוחמים נשארו למטה לאבטח את הכניסה. בין הנשארים היו עמירם לוין ומפקד הפעולה, ברק, וכן דב בר אשר שימש קצין קישור של הקומנדו הימי. בבניין הרגו הלוחמים שלושה מבכירי הארגון:

החוליה בפיקוד מוקי בצר, אשר אליה צורף גם יוני נתניהו, הרגה את יוסוף אל נג'אר ("אבו יוסוף"), מוותיקי ארגון הפת"ח, שהיה בעברו ראש סניפי הפת"ח בלבנון, ראש המודיעין הפנימי של הפת"ח, וקצין המבצעים של ארגון ספטמבר השחור. חודשים ספורים לפני הפעולה מונה לתפקיד ראש המחלקה המדינית של אש"ף, והיה אחד מסגניו של יאסר ערפאת. יחד איתו נהרגה גם אשתו שניסתה להגן עליו.
החוליה בפיקוד צביקה ליבנה הרגה את כמאל נאצר, שהיה משורר פלסטיני ודובר ארגון הפת"ח.
החוליה בפיקוד אמיתי נחמני הרגה את כמאל עדואן, מוותיקי ארגון הפת"ח גם הוא, שהיה אחראי על פעולות טרור בישראל במסגרת "מנגנון הגזרה המערבית"; אחר כך היה קצין המבצעים והמודיעין של ארגון ספטמבר השחור, והיה אחראי על תכנון פעולות נגד יעדים ישראלים בעולם.
בעוד החוליות מבצעות את המוטל עליהן, הבחינו שומרי הראש של בכירי הפת"ח במתרחש, והתפתח קרב יריות בינם לבין כוח האבטחה. חוליות החיסול הרגו בטעות אישה איטלקייה שהתגוררה בבניין. כח האבטחה פגע בשני שוטרים לבנוניים שהפריעו לנסיגה. עם סיום תפקידו של אהוד ברק כמפקד סיירת מטכ"ל, העניק לו הרמטכ"ל אלעזר צל"ש על תקופת פיקודו על היחידה, ובכלל זה גם במבצע "אביב נעורים". לימים התייחס ברק למבצע ואמר:

לא הלכתי לשום מבצע עם מודיעין כל כך טוב, שנותן לך את הפרטים הכי קטנים בצורה כל כך מורחבת.
— יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 359.

יעד זה נחשב למוגן במיוחד, בשל ריבוי הלוחמים שבו. מפקדת הפת"ח מוקמה בתוך מבנה רב-קומות, בו התגוררו פעילים רבים של החזית העממית לשחרור פלסטין. הכוח שפשט על היעד היה בן ארבעה עשר לוחמים מהצנחנים, אשר הובלו גם הם על ידי אנשי ה"מוסד". הכוח נתקל בהתנגדות עוד בראשית הפעולה. שני חיילי הסיירת, אבידע שור וחגי מעיין, פתחו באש והרגו את הזקיפים בחזית הבניין, אולם מיד בעקבות הירי הם הופתעו מאחור על ידי אנשי פת"ח על גבי כלי רכב נושא מקלע, שלא היה ידוע עליו טרם הפעולה. מאש המקלע נהרג אבידע שור, וחגי מעין נפצע פצעי מוות. הגילוי של הכוח הפך את הביצוע למורכב ומסובך. אך למרות הנחיתות המספרית מול אנשי הפת"ח בבניין, הצליחו ליפקין-שחק וחייליו להטמין את מטעני חומר הנפץ ותוך כדי הנסיגה להשמיד את היעד, תוך שהם מנהלים קרבות פנים אל פנים מטווחים קצרים בחזית הבניין. הבניין קרס וגרם למותם של עשרות אנשי פת"ח. ליפקין-שחק קיבל על פעולתו במבצע את עיטור העוז, בזכות קור הרוח יוצא הדופן שהפגין, והעובדה שהשלים את המשימה המורכבת על אף הקשיים והנפגעים. עיטור העוז הוענק גם לסרן מנחם זטורסקי. עיטור המופת הוענק לסגן אהרון סבג ולסגן רפי איל.

השארת תגובה