‫רב"ט אמנון אבוקאי

בן אראלה ומיכאל‬
‫נולד בתל אביב‬
‫ביום ל' בחשוון תרצ"ו ‪14.11.1936 -‬‬
‫נפל ביום י"ב בחשוון תשט"ז ‪28.10.1955 -‬‬
‫התגייס באוגוסט ‪1954‬‬
‫נפל בפעילות מבצעית בקרב כונתילה‪ ,‬בסיני‪.‬‬
‫מקום קבורה‪ :‬תל אביב‪ ,‬קריית שאול‬
‫בן ‪ 19‬בנופלו‬





אודותיו:

‫אמנון נולד בת"א‪ .‬ילדותו עברה עליו בשמחה‬ ‫ובעליצות‪ .‬משחר נעוריו היה להוט אחר‬ ‫המשחק והספורט‪,‬ ובעיקר אהב את השוטטות‪.‬‬ ‫בגיל תשע עם כניסתו לתנועת הנוער של‬ ‫"השומר הצעיר"‪ ,‬בא על סיפוקו המלא‪ .‬הוא‬ ‫התמסר לתנועה בהתלהבות רבה‪ :‬לא החסיר‬ ‫אף פעולה או טיול‪ .‬את הארץ עבר לאורכה‬ ‫ורוחבה‪ ,‬הכיר בה כל דרך ושביל‪ ,‬וכבר אז‬ ‫התכונן להיות סייר‪ .‬ בעיקר התפעל מן הנוף‬ ‫הפראי של הנגב והמדבר‪ .‬משהו מיוחד משך‬ ‫אותו לשם‪ .‬לא ידע הנער‪ ,‬שגם את קצו הטרגי‬ ‫ימצא במדבר פארן‪ ,‬אותו תיאר בציוריות רבה‪,‬‬ ‫כל פעם שחזר מטיוליו‪ .‬ חיבת הארץ הייתה‬ ‫כה מושרשת בו‪ ,‬עד שלא פעם ביקש מאביו‪:‬‬ ‫"אבא‪ ,‬השתחרר פעם מדאגותיך היום יומיות‪,‬‬ ‫בוא נסייר קצת בארץ‪ .‬מה הספקת לראות‬ ‫כל ימי שיבתך בארץ הזאת? תכיר את הארץ‬ ‫וחמדותיה‪ ,‬ואז תבין על שום מה אנחנו נלחמים‬ ‫ונהרגים"‪.‬‬ ‫תחביב נוסף היה לאמנון‪ :‬קריאת ספרים‪ .‬עד‬ ‫שעות הלילה המאוחרות היה יושב וקורא‪ .‬לא‬ ‫פעם העמידו הספרן החביב והקפדן במבחן‪,‬‬ ‫פשוט מפני שלא האמין שהבחור הזה‪ ,‬המחליף‬ ‫ספר מידי יום‪ ,‬יודע גם את תוכנו של הספר‪.‬‬ ‫אבל לתימהונו ולשמחתו הרבה‪ ,‬הפליאו אמנון‬ ‫ועמד במבחן‪ .‬אמנון היה תמים וישר‪,‬ האמת‬ ‫הייתה נר לרגליו,‬ הוא מעולם לא שיקר‪ .‬הוא‬ ‫שנא את ההתפארות וההתרברבות‪ .‬בוויכוחים‪,‬‬ ‫אם כי היה מתלהט‪ ,‬לא העליב איש‪ .‬היה‬ ‫משתדל לשכנע בהגיונו הבריא ובקסמו האישי‪.‬‬ ‫התנועה הייתה משאת נפשו‪ ,‬החברות בתנועה‬ ‫הייתה בעלת חשיבות רבה עבורו‪ .‬בגמר‬ ‫השביעית בא פתאום והודיע‪ ,‬שהחליט לנטוש‬ ‫את הלימודים ולהיכנס לקיבוץ‪ ,‬שכן צריך‬ ‫להתחיל בהגשמה‪ .‬הוריו התנגדו לכך והוכיחו‬ ‫אותו על פניו‪" :‬האם עשינו מאמץ עליון‪ ,‬קרבן‬ ‫כספי לא מבוטל‪ ,‬בכדי לספק את צו התנועה?"‬ ‫אמנון ענה‪" :‬הורי היקרים‪ ,‬אין זה צו התנועה‪,‬‬ ‫אלא יעודי‪ .‬ כרגע לא זקוקים לי על ספסל‬ ‫הלימודים‪ ,‬אלא במקום אחר‪ .‬אשאר בקיבוץ‬ ‫עד להתגייסותי‪ ,‬ואחר כך נחיה ונראה"‪ .‬בכל‬ ‫זאת‪ ,‬שוכנע אמנון להמשיך את לימודיו ולקבל‬ ‫תעודת בגרות‪.‬‬

‫פתאום‪ ,‬כרעם ביום בהיר‪ ,‬בשלהי קיץ ‪1954‬‬ ‫בא אמנון והודיע שהחליט לעזוב את התנועה‪.‬‬ ‫היה זה בתקופת הפולמוס הגדול במפלגה‬ ‫בפרשת "אורן"‪ .‬הקו שנקטה המפלגה נראה‬ ‫בעיניו מוטעה מיסודו‪ .‬אמנון לא יכול היה‬ ‫להשלים עם קו זה ועזב‪ .‬שבועות וחודשים לא‬ ‫מצא מרגוע לנפשו הסוערת‪ .‬הוא ניסה להתקרב‬ ‫לפלג של "אחדות העבודה" אך לא הגיע לידי‬ ‫החלטה ובסופו של דבר התגייס לצה"ל לפני‬ ‫הזמן‪ .‬הוריו נאלצו לחתום כי אינם מתנגדים‬ ‫לגיוסו המוקדם‪ .‬אמנון התנדב לצנחנים והגיע‬ ‫לפלוגה א' של הגדוד‪ .‬הוא אהב את חבריו ואת‬ ‫האימונים והשקיע בהם את כל‪-‬כולו‪ .‬יצא עם‬ ‫הכוח לפעולות השונות‪ ,‬גם לפעולת‪-‬כונתילה‬ ‫יצא, אך ממנה לא שב‪.‬‬ ‫אומץ הלב שגילה במהלך הפעולה והמשמעת‬ ‫שלו בשעת מעשה‪ ,‬צוינו לשבח על ידי‬ ‫הרמטכ"ל‪ ,‬רב אלוף משה דיין‪ .‬הובא למנוחות‬ ‫בבית העלמין הצבאי בקרית שאול‪.‬‬ ‫יהי זכרו ברוך!‬





גלילה לראש העמוד